- Morolo

 

מגזין צרכני.

עלינו מרוסיה לפני 18 שנים, אני, אשתי ושני ילדינו הקטנים סשה ולנה.

ברוסיה הייתי איש עסקים, פתחתי וסגרתי עסקים שונים לאורך חיי, האנשים אשר עבדו עימי העידו כי יש לי את היכולת בלתי מוסברת לדעת בדיוק מתי הטיימינג הנכון לסגור את העסק.

וכך גם אני הרגשתי, אף עסק אשר הובלתי אינו דעך, אשתי הייתה אומרת שיש לי חוש שישי לרחשי קהל שאני תמיד יודע מה מחפשים ומתי כבר לא מחפשים אותו.

שנת 90 הייתה קשה מאד בשבילנו, המשטר הקומוניסטי החרים לי ולמשפחתי אחוזים נכבדים מהרכוש והחלטנו שאנחנו לא יכולים יותר לחיות במדינה הזו, שאנחנו כיהודים חייבים לעשות שינוי ולעלות למקום הטבעי האחד והיחיד שקיים בשבילנו בעולם, מדינת ישראל.

ההחלטה לא הייתה קלה, לעזוב את הכל מאחור, את המשפחה המורחבת שבאותו הזמן הסתכלה עלינו כחריגים, הקרקע המוצקה שבנינו במשך שנים כה רבות. אך לקחנו החלטה וכך עשינו.

השנים הראשונות בישראל היו קשות, השפה, המנטליות הכה שונה, ההתאקלמות הלא לגמרי חלקה של הילדים.

אך הדבר הקשה ביותר בשבילי הייתה התחושה שאיבדתי את החוש השישי המדובר. שאני לא מצליח להבין את הקהל הישראלי, וגם אם אדע מהיכן אשיג מימון ? . וכך נשאבתי אל תוך הדיכאון שתמיד מסתתר לו בחוסר המעשה. עבדתי בעבודות מזדמנות ושקעתי יותר ויותר פנימה.

לאחר כשלוש שנים אישתי אמרה לי שהיא לא מכירה אותי, שאני מאבד את עצמי למקומות לטובים ושאנחנו חייבים שינוי. ואז היא אמרה את המשפט אשר שינה לנו את החיים בישראל : אני יודעת שאתה לא מצליח להבין את הישראלים, אבל יש פה כל כך הרבה עולים חדשים כמונו, תבין אותם, מה הם מחפשים, מה הם צריכים, מה אתה יכול להעניק להם שלא קיים בשבילם בארץ.

איך אתם הישראלים אומרים : האסימון נפל.

הסתכלתי ימין ושמאל ולא ראיתי שקיים בישראל שום מגזין צרכני אשר עונה לצרכים הבסיסיים של האוכלוסיה הרוסית. ידעתי שאנחנו הרוסים אוהבים לבדוק דברים לעומק, להשוות, לדעת הכל לפני שאנו רוכשים, החל משולחן כתיבה וכלה ב חומר מבודד רעש.

וכך החלטתי שעליי למצוא את המשקיעים הראויים וליצור מגזין צרכני בשפה הרוסית, לרוסית.

וכך היה. העיתון נוסד והפך להצלחה מסחררת, הרגשתי שהחוש האבוד חזר ואיתו הביטחון העצמי.

החיים בישראל שונים בשבילנו עכשיו, והכול בזכות משפט אחד של אישתי, אכן עזר כנגדו....